מבוא

דימוי גוף ברשתות החברתיות - בין הרצוי לבין המצוי

מבוא:

דִּילֵמָה הוא מונח מתחום הרטוריקה והלוגיקה; במקורו התייחס המונח למצב בו קיימות שתי חלופות, אטרקטיביות באותה מידה, שיש לבחור ביניהן.

בעולם  הוירטואלי של היום שבו הכל נגיש, ניתן לראות שדווקא הייצוג של נשים בתקשורת הוא חד צדדי - נשים רזות ויפות - "הרצוי".   מנגד, המצב "המצוי" של מרבית אוכלוסיית הנשים בעולם - נשים מלאות ופחות מטופחות שאינן מקבלות במה ראויה בעולם התקשורת.

כתוצאה מכך, אני טוענת שלנשים מלאות  באוכלוסיה נוצר דימוי גוף שלילי.

בחרתי בדילמה זו כדי להבין ולחקור כיצד התקשורת מבנה לנו את המציאות בהקשר של דימוי גוף.
זה נושא שהדעות עליו מרובות ולכן בנמצא גם מחקרים וכתבות רבים שיסייעו , בהבאת עבודת חקר זו לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר.
בעבודת החקר שלי אתמקד ברשתות חברתיות ובפרט אינסטגרם ופייסבוק. אראה באמצעות בנות מפורסמות ומובילות דעת קהל, כיצד האינסטגרם הפך להיות מוקד ומקום לכל נער ונערה וגם לאנשים מבוגרים לעומת רשתות חברתיות אחרות כגון פייסבוק.  אבחן כיצד התמונות של מפורסמות באינסטגרם משפיעות על בני הנוער של היום ומה זה גורם להם מבחינה פסיכולוגית, כיצד זה משפיע על החיצוניות שלהם ועל צורות החשיבה שלהם כלפי החברה.

בעבודת חקר זו אראה כיצד התקשורת מבנה מציאות שהיא  מזיקה ולא ריאלית מכיוון שרוב בני האדם אינם דוגמנים / דוגמניות.

הצגת הדילמה על שני ערכיה הסותרים:

בעבודה שלי אתמקד בעיקר בלהראות שהרזון הוא מה שמועדף היום.
מדוע שאישה מלאה לא תוביל קמפיין או מותג מסוים כמו שאישה רזה מתבקשת לעשות.
אבדוק  מדוע זה נושא שנוגע לכולנו מגיל קטן בילדות, נערות, צעירות, ונשים מבוגרות.
בעבודת החקר שלי זה מתבטא בכך שעשיתי השוואה בין 6 בנות בגילאי 23-33, ובעזרת כך הראתי את ההבדלים הקיימים בניהן, איך החברה מעדיפה נורמה מסוימת של בני אדם במקום לקבל את כולם באשר הם.
בעבודתי אני מראה את המושג דימוי גוף בהקשר של נשים רזות ומלאות. בכך, אראה את המצב הרצוי לדעת החברה שהוא ההעדפה של העולם לבנות רזות וכמה שיותר יפות על פני המצב המצוי שהוא שלא כל אישה רזה אלא היא נורמטיבית לחלוטין. לכל אישה יש קימורים בגופה, ואילו הנשים המלאות גאות לחשוף אותן בניגוד לנשים רזות, כי כך הן מעבירות מסר מציאותי וברור לעולם.

באינסטגרם קיימות המון נשים שהן כוכבות דווקא ברשת החברתית הזו והן מובילות דעת קהל. הן מציגות את גופן באינסטגרם ומרוויחות כסף וככה מנהלות את חייהן לעיני הציבור.
אמנם הפייסבוק היה בעבר מקור "פליטה" להבעת דעות, תמונות, סרטונים, מחשבות וכדומה וכיום בגלל עלייתה של הרשת החברתית אינסטגרם לראש הטבלה והתודעה של החברה, ירדה פייסבוק וכיום היא בעלת שימוש מועט ביחס לרשתות חברתיות אחרות בפרט אינסטגרם.
לרוב כוכבות הנוער ומובילות דעת קהל האלו הן בנות רזות ומחוטבות. כיום רוב הבנות באוכלוסיה הן לא באותו מעמד, אלא בנות קצת יותר מלאות וככל הנראה גם פחות נראות טוב בעיני החברה.
אינסטינקט ראשוני שנוצר לרוב הבנות  הוא שהן לא טובות ואם הן קצת יותר מלאות או לא מחוטבות כמו אותן בנות אז הן יעשו הכל כדי להיות באותו מקום או להשתוות אליהן גם אם זה בעבודה קשה.
המצוי בדילמה שלי היא שמרבית אוכלוסיית הנשים בעולם אינן רזות אלא מלאות וכנראה פחות מטופחות, ובעקבות כך הן אינן מקבלות במה ראוייה בעולם ובתקשורת.
והרצוי בדילמה שלי היא שבנות שואפות ורוצות להיראות כמו אותן בנות מפורסמות והן מוכנות להקריב הרבה בשביל להגיע לזה.

הנימוקים לבחירת הנושא:
בחרתי בדילמה זו מכיוון שלדעתי גם אישה קצת יותר מלאה במידה שהיא לא 36 יכולה להיות מובילת דעת קהל! למה מבנים לנו בתקשורת את המציאות באופן שמרבית האנשים לא מקבלים את האחר?

שאלת החקר:

מהו מודל היופי לפי הרשתות החברתיות?

שאלות מחקר:
מה תפקידו של האינסטגרם?
מה תפקידו של פייסבוק?
ייצוג המציאות בניו מדיה - בין הרצוי למצוי

שאלות מסרק:
*ניתוח תמונות - אילו פרמטרים, דטונטיבית (בלי פרשנות) קוגניטיבי (עם פרשנות)
*מה הטקסט מספר לנו?-חושני?מפתה?מאומץ?
*מה שיטת הצילום?צבע?
* כיתוב מתחת לתמונה, מתי יש כתוב מתי אין
* האם נעילת חשבון האינסטגרם או השארתו פתוח משפיעה על מספר העוקבים? הטוקבקים?

* מדוע חלק מהחברה מעדיפים את אינסטגרם על פני פייסבוק? סיבות ומניעים

הממצאים:
הממצאים שמצאתי אודות עבודת החקר שלי הן הבדלים מאוד ברורים בחברה בין נשים רזות לנשים מלאות. מוכח כי נשים מלאות צריכות לספק ערך מוסף שהוא להראות את חוכמתן בנושאים מסויימים ורצון להעביר מסרים לחברה על פני נשים רזות שמלבד ליופי הן לא צריכות כמעט כלום בנוסף.
זהו דבר שהיה ברור גם קודם, אך היום החברה וסוכנויות מכירות במצב זה והן עושות מאמצים לשנות אותו.

המסקנות העיקריות:

המסקנות העיקריות שהסקתי מעבודת החקר שלי הן שהחברה בקצב איטי יחסית, הולכת ומתפתחת לכיוון קבלת המצב המצוי בחברה. אמנם הוא לא יהיה על פני המצב הרצוי כי אלו העדפות החברה. החברה תעדיף לראות אישה רזה מפרסמת מוצר או על שלט חוצות על פני אישה מלאה שתעשה בדיוק את אותו הדבר. החברה וסוכנויות מתחילות להכיר במצב המצוי בחברה, וכבר כיום בשנת 2019 אפשר לראות סוכנויות שמקימות מחלקות מיוחדות לנשים מלאות כדי לתת להן במה וגם כדי להראות לחברה שלא צריך להיות רזה דקיקה כדי להצליח אפשר גם להיות מציאותיות ואמיתיות עם עצמכן.

רלוונטיות הדילמה:
כיום נורא פשוט לבוא ולעשות חרם על סוג אנשים שמבחינת החברה הם שונים מהם.

כאשר אדם לא נראה טוב (שמן מדי , מכוער, לא מריח טוב וכו') או מישהו שכבר מנודה מהחברה, יותר קל לבוא ולעשות עליו חרם ולא להתייחס אליו מאשר אדם שכן מטופח וכן נראה טוב מבחינה פיזית וחיצונית.
בעידן של היום קל ולעשות שיימינג כלפי אנשים אשר לא עומדים בסטנדרטים של החברה.
כיום, לחברה יש יד קלה על המקלדת ובעזרתה הם  מפיצים הודעות ומודעות על אנשים בדרך פשוטה מאוד.
העולם שלנו כיום מאוד עסוק בחיצוניות שלו ואיך הוא נראה בעיני הסביבה ולאו דווקא בשל תכונות האופי שלו.
כולם עסוקים בלדבר על אחרים ולאו דווקא בהיבט חיובי.

לדעתי זה נושא שחייב להשתנות.
כל אדם צריך להתקבל בחברה באשר הוא ולא בגלל איך שהוא נראה.